טיפוח יכולות והפוטנציאל האישי של הורים וילדים במסגרת המשפחה ובמסגרות החינוכיות
מרכז גבהי"ם עוסק בפיתוח מגוון תוכניות
לקידום יכולות האדם בכל תחומי ההתפתחות
(הרגשיים, הקוגנטיביים, החברתיים, המוטוריים והשפתיים)
באמצעות ההורים, הסגל החינוכי,
ואנשי מקצוע בתחום המניעה וההעשרה
חזון מרכז גבהי"ם
טיפוח יכולות אנוש בכל תחומי ההתפתחות וערוצי התפקוד של האדם.
תוכניות מרכז גבהי"ם נבנו כדי להעשיר ולחזק את הילדים באמצעות קידום הדמויות המשמעותיות בחייהם (ההורים במסגרת המשפחה, והמורים והגננות במסגרות החינוכיות). גישת ההתערבות שבבסיס כל התוכניות יוצאת מתוך אמון וכבוד לאדם ושוקדת לחזק תחושת ערך עצמי ויצירת אינטראקציות בונות ונעימות ברמת הפרט, המשפחה והחברה. התוכניות מתבססות על תכנים בעלי אופי אוניברסלי ועל הדרכה בונה-כוחות (סלוטוגנית). הן הותאמו לשלבי החיים השונים, למסגרות הדרכה שונות, למגזרי אוכלוסייה שונים ולתרבויות שונות.
פעילות מרכז גבהי"ם לאורך השנים
המרכז הוקם על ידי ד"ר אביה שהם לוז, שפיתחה בשנת 1978 תוכניות ייחודיות בהדרכת הורים לילדים בגיל הרך, במסגרת שנקראה תוכניות הור"ים (העשרה וטיפוח מראשית החיים).
תוכניות אלו הוקמו מתוך הכרה בחשיבות תפקידם של ההורים כדמויות המשמעותיות ביותר בחיי ילדיהם, ומתוך הכרה בחשיבות הגיל הרך כגיל המשמעותי והאפקטיבי בהתפתחות הילד, המהווה בסיס להתפתחותו בהמשך החיים. התוכנית שהתפתחה והופעלה בקרית- מלאכי, הפכה לימים לתוכנית ארצית שפעלה בכ-80 מרכזים ברחבי הארץ, והדריכה כ-15,000 משפחות (ובהם כ-75,000 נהנים) מכל גווני האוכלוסייה (יהודים, דרוזים, ערבים, ממשפחות מבוססות ומשפחות רבות מצוקה).
העבודה בשטח לוותה במחקרים בלתי תלויים שהצביעו על הצלחות חוזרות ונשנות של קידום מרשים של כל המשתתפים (ההורים, הילד בגיל הרך ואחיו הבוגרים יותר).
שיפור המתודולוגיה והוספת כיווני עבודה חדשים הובילו להקמת מסגרת חדשה, אשר השם שניתן לה הוא: מרכז גבהי"ם (גישה בונה להעצמת ילדים ומבוגרים).
יוזמת ומנהלת מרכז גבהי"ם היא ד"ר אביה שהם לוז שמאז הקמתו שוקדת על פיתוח התוכניות והגישה התיאורטית שבבסיסן. עד כה הוצאו לאור שלושה ספרים מטעמה, המסכמים את תכני העבודה ואת התיאוריה והמתודולוגיה שבבסיסם (שהם לוז, 2016, 2020).
תוכניות מרכז גבהי"ם הופעלו בתמיכת משרד החינוך, התחנות לאם ולילד, משרד הרווחה, הרשות למלחמה בסמים ובהתמכרויות, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות וקרנות ציבוריות.
הפעלת התוכניות לוותה במחקרים בלתי תלויים שהצביעו על הצלחות חוזרות ונשנות של קידום מרשים של כל המשתתפים (ההורים, הילד בגיל הרך ואחיו הבוגרים יותר).
(1998) וועדה ארצית מטעם משרד העבודה בראשות פרופ' יונה רוזנפלד
בחרה את תוכנית הור"ים
כאחת מעשר התוכניות המוצלחות ביותר בארץ להתמודדות בעוני
גישת מכון גבהי"ם
הגישה יוצאת מתוך אמון וכבוד לאדם ושוקדת לחזק תחושת ערך עצמי ויצירת אינטראקציות בונות ונעימות ברמת הפרט, המשפחה והסביבה החברתית. התוכניות מתבססות על תכנים בעלי אופי אוניברסלי שהותאמו לשלבי החיים השונים, למסגרות הדרכה שונות, למגזרי אוכלוסייה שונים ולתרבויות שונות, ומתוך כבוד למסורת ולתרבות המקומית.
בכל גיל ניתן לקדם את הפוטנציאל האנושי
אך הזמן הכדאי ביותר להשפיע על מסלול חייו של אדם הוא מראשית חייו
כאשר המוח בשיא צמיחתו וגמישותו
-
טיפוח יכולות האדם הוא צורך חיוני ביותר ברמה הפרטית והלאומית: בעידן הכלכלה המודרנית ומהפיכת המידע, טיפוח יכולות אנוש הוא המשאב החיוני והחשוב שפיתוחו יכול להביא קדמה ורווחה לחיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינות.
-
כל אחד יכול: לכל ילד מגיעה הזדמנות שווה, בלי קשר לעובדה היכן ולמי הוא נולד. לכל אדם יכולות רבות יותר מאלו שאותן הוא מנצל וביכולתו ללמוד לחבור אל כוחות אלה ולטפחם. בהדרכה נכונה המותאמת לשלבי החיים השונים, כל אחד יכול לשפר את יכולותיו מהמקום הנוכחי בו הוא נמצא ולהגיע אל מקום מתקדם יותר.
-
חשיבות הטיפוח בגיל הרך: בכל גיל ניתן לקדם את הפוטנציאל האנושי, אך הזמן הכדאי ביותר להשפיע על מסלול חייו של אדם הוא מראשית חייו כאשר המוח בשיא צמיחתו וגמישותו, והמאמצים אז יכולים להיות מכוונים לבנייה ולא לתיקון.
-
האדם הוא ישות הוליסטית מורכבת ויש לקדם את כל היבטי אישיותו: מגוון תחומי ההתפתחות השונים (הקוגניטיביים, הרגשיים, החברתיים, המוטוריים והשפתיים) הם הערוצים שבאמצעותם בני אדם פועלים ומתקשרים ביניהם. הם מתפתחים לאורך כל החיים, רלוונטיים לילד בגיל הרך, לאחיו הבוגרים יותר, להורים וגם לבני הגיל השלישי. טיפוחם הוא טיפוח של כישורי חיים בכל גיל.
-
הורים מכל שכבות האוכלוסייה רוצים מאד לקדם את ילדיהם אך לא פעם אינם יודעים כיצד: כל משפחה, ללא תלות ברמתה הסוציואקונומית וברקע המשפחתי שלה, רוצה וזכאית ליהנות מגידול הילדים ושואפת לתת לילד תנאים שיאפשרו ניצול מלא של כוחותיו והפוטנציאל אתו הוא נולד. הצלחה בהורות הוא אחד האתגרים המרכזיים ביותר בחייו של כל הורה. הצלחת הילדים הוא מרכיב חשוב בבניית תחושת הסיפוק, תחושת ההישג וההעצמה הפנימית של ההורים, ומהווה מנוף לחיזוק תחושת היכולת של ההורים להתמודד עם תחומים נוספים בחייהם. הורות היא תפקיד מורכב שניתן וצריך ללמוד ולתרגל, ולעיתים למידת כלים מתאימים יוכלו לסייע להוביל את ילדיהם לעמדת זינוק לחיים.
-
טיפוח הרקע הביתי הוא המשתנה המרכזי בהסברת השונות בהישגי התלמידים בביה"ס: צמצום פערים ומתן הזדמנויות לאוכלוסיות חלשות הוא אתגר לאומי. כדי להתמודד עימו, חשוב שהמסגרות החינוכיות יתגייסו גם לקידום הרקע הביתי של תלמידיהם העתידים. וכך המסגרות החינוכיות תפעלנה לא רק 'כמסגרות לילד', אלא גם 'כמסגרת קהילתית לקידום הילד ומשפחתו'.
-
'לימודי אדם ומשפחה' הוא תחום לימוד חשוב שכדאי לשלבו בלימודי בית הספר: חשיפת בני הנוער לתכני 'לימודי אדם ומשפחה' תיתן להם ידע, מודעות וכלים להבנה של עצמם ושל משפחתם, ולקבלת פרספקטיבה משמעותית על האדם והתפתחותו האינדיבידואלית, משפחתית והחברתית והיא מהווה גם אשנב להכרת תחומי ידע מגוונים בעתיד.
-
ניתן לשפר וליעל כישורי למידה וכישורי הוראה: בני אדם רוצים ללמוד. גישת ההתערבות הבנויה על 'מודל ארגון המידע' יכולה לסייע בכך גם במסגרת סדנאות למורים לייעול ולשיפור כישורי ההוראה, וגם כסדנאות לתלמידים ולסטודנטים לשיפור כישורי למידה ומיומנויות חקר.
הצורך והנחות המוצא
התוכניות והכלים הקיימים של מרכז גבהי"ם
במרכז גבהי"ם פותחו מספר תוכניות שהן מובנות ומודולריות ומבוססות על חומרים כתובים.
תוכנית הור"ים (העשרה וטיפוח מראשית החיים) בקהילה: המטרה – הקניית תובנות וכלים מעשיים להורים (ולמחנכים) לעולמו של הילד ותחומי התפתחותו בגיל הרך ובגיל בית הספר. מסגרות ההדרכה – סדנאות להורים או מפגשים פרטניים במסגרת הביתית.
:במסגרת תוכנית זו פותחו מספר תוכניות-בת
-
תכנית "עם הפנים למשפחה במסגרות חינוכיות" (גן, בית ספר, מועדונית): תוכנית מותאמת למסגרות חינוכיות ומכשירה את הצוות החינוכי לראות את בית הספר כמסגרת קהילתית לילד ולמשפחתו. התוכנית מקנה לצוות החינוכי כלים מעשיים לעבודה עם ההורים במסגרת של סדנאות, ועם התלמידים - במסגרת הכתות בקורס "לימודי אדם ומשפחה".
-
'לימודי אדם ומשפחה' - תחום לימוד חדש שנותן לבני נוער ידע, מודעות וכלים להבנה של עצמם, של משפחתם, ושל התפתחות האדם כפרט וכחלק מהחברה.
-
'קו הזינוק' של הור"ים – מיועדת לילדים שגדלים בסיכון, כגון, הורה מתמכר, אלים וכו'. התוכנית מדגישה הדרכה ביתית ומשלבת היבטים של מניעה והיבטים טיפוליים-חינוכיים.
תוכניות אלו מתבססות על חומרי הדרכה מגוונים שהצטברו במשך עשרות שנות הדרכה בשטח, וכן על הסדרה בת שני הספרים "נפלאות התפתחות הילד – לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות" (שהם לוז, 2020). סדרה זו מרכזת עשרות נושאים בהתפתחות הרגשית, קוגניטיבית, חברתית, מוטורית ושפתית, ומהווה תשתית לתוכניות הורי"ים בבית ובמסגרות חינוכיות.
-
מרק"ם (מערכת רב-מקצועית לקידום המשפחה): תוכנית-אב יישובית לקידום המשפחות. תוכנית זו משתמשת בתוכניות הור"ים (בבית ובמסגרות החינוכיות) כרקמת-חיבור המקשרת בין השטח ובין נותני השירותים הטיפוליים בקהילה. תוכנית הור"ים מהווה זרוע מניעתית טבעית של השירותים הטיפוליים בקהילה וקטליזטור מתבקש לבניית שיתופי פעולה ביניהם.
-
ללמד וללמוד ללמוד: תוכנית המשפרת את כישורי ההוראה של מורים, ודרכם – את כישורי הלמידה של התלמידים, באמצעות יישום 'המודל לארגון מידע מכוון משמעות' לשיפור הוראה ולמידה.
רקע תיאורטי
כל תוכניות מרכז גבהי"ם מתבססות על גישת גבהי"ם. גישת גבהי"ם היא גישה מעצימה ובונה-כוחות, המותאמת לטיפוח ילדים ומבוגרים. גישה זו מספקת מתודולוגיה מובנית לבניית תוכניות התערבות שונות, וכן - לתוכניות המשפרות ומיעלות דרכי הוראה ולמידה בגילים שונים. הבסיס התיאורטי לגישת גבהי"ם היא תיאוריה מקורית בתחום הבנת מערכות, הכוללת גם את 'המודל לארגון מידע מכוון משמעות'. התיאוריה, המודל וגישת גבהי"ם מתוארים בספר "מעבר לחומר ולרוח – ארגון מידע כמפתח להבנת מערכות" (שהם לוז, 2016).
תוצאות מחקריות
זה פועל – תמצית תוצאות מחקרים שנעשו על תוכניות הור"ים המצביעות על קידום הילדים וההורים
במהלך שנות הפעלתה של תכנית הורי"ם נערכו מספר מחקרים בלתי תלויים על התכנית. המחקרים התמקדו בשני קהלי היעד של התכנית: הורים, ילדים, ששניהם יחד מרכיבים את קהל היעד השלישי – המשפחה הרב-גילית.
הן מהמחקרים והן מסיפורי המשפחות שהשתתפו בתכנית עולה באופן כללי שהמשתתפים בתכנית בנו לעצמם תחושת יכולת והתמודדות כללית טובה יותר, ולא פחות חשוב – תחושה של שמחה, גאווה, הצלחה והתחזקות תחושות של אהבה משפחתית, אכפתיות ומעורבות.
הנה דוגמא לכמה תוצאות שעלו במחקרים:
קידום הילדים
-
קידום תחומי ההתפתחות השונים מעבר לצפוי בגיל: מחקרה של מיכל לוי (לוי, 1998) מראה כי הישגיהם של ילדים בני שלוש, לאחר ששה חודשים בתוכנית הור"ים, היו גבוהים באופן מובהק ומשמעותי בתחום הקוגניטיבי, ההסתגלותי, האישי-חברתי, והשפתי, בהשוואה להישגיהם של ילדי קבוצת הביקורת.
-
עמידות השינויים שהושגו לאורך זמן: במחקר פיילוט שערכה לאה כהן (כהן, 1996) נמצא כי ההישגים נשמרו שנתיים ויותר גם מעבר לסיום תקופת הטיפוח. הילדים בוגרי תכנית הור"ים דורגו בעשירון העליון על ידי הגננות בגן חובה והמורות בכתות א' מבחינת אחריות, כושר ריכוז, עצמאות, התעניינות, מנהיגות והיו מקובלים מבחינה חברתית בהשוואה לילדים שלא היו בתוכנית. גם הוריהם זכו לציונים גבוהים בכל הנוגע למעורבותם, התעניינותם ונכונותם לשתף פעולה בחיי הגן או בית הספר.
קידום ההורים
-
חיזוק יכולות התיווך של ההורים כאמצעי להעשרת ילדיהם: בהערכה מעצבת שערכה שפטיה לאה (שפטיה, 1988) מטעם מכון סאלד נמצא שאימהות בוגרות התוכנית שיפרו באופן משמעותי ומובהק את יכולות התיווך שלהן.
-
שיפור בתפיסה העצמית של ההורים כאנשים בוגרים: במחקר של ד"ר שמואל הירשפלד (1996) נמצא עוד, כי ההורים בוגרי התוכנית נהנים יותר מתפקיד ההורות ושואבים ממנו סיפוק, הם בעלי מיקוד שליטה פנימי חזק יותר, יש להם עניין להמשיך ללמוד ויכולת גבוהה להתמודד בהצלחה עם בעיות ותסכולים בחינוך הילדים ובכלל.
תמצית התוצאות שהתמקדו בתוכניות הור"ים שהופנו לאוכלוסיות בסיכון
-
תוצאות שהושגו במחקר על הורים נפגעי סמים והתמכרויות וילדיהם: ד"ר יואב סנטו (סנטו, 2008) ערך מחקר על הפעלת 'תכנית הור"ים – קו הזינוק למשפחות נפגעות סמים' (שהם לוז, 2014). התוכנית הופעלה בשיתוף פעולה עם הרשות למשלחה בסמים, משרד הרווחה - היחידה לטיפול בהתמכרויות, וביטוח לאומי – הקרן למפעלים מיוחדים. במחקר נבדקו 41 מדדים שהתייחסו לתפקוד הילד, תפקוד האם, תפקוד האב (בדרך כלל הנגמל עצמו) ותפקוד המשפחה כולה. התוצאות הראו שיפור משמעותי ומובהק סטטיסטית (אצל האב – שואף למובהקות) בכל המדדים שנבדקו. חשוב לציין כי מבין ההורים היו שהחלו לעבוד, אחרים המשיכו ללמוד, והיו שהתחזקו בתהליך הגמילה. כמו כן ירדה רמת האלימות של המשתתפים והתחזקה הרגשתם הטובה ביחס לעמם ולסביבתם.
ספריה של ד"ר אביה שהם - מרכז גבהי"ם
אודות הספר 'מעבר לחומר ולרוח'
טענתו המרכזית של הספר היא- שביסודה של כל מערכת, הן בעולם החומר והן בעולם הרוח, מתקיימים מידע וארגונו והם שעושים את המערכת ליותר מסכום חלקיה. מערכות שונות אמנם במידע הספציפי שבונה אותן, אך דומות בכללי ההתארגנות של מידע זה. התייחסותנו לכללי התארגנות המידע תעמיק את הבנתנו על מערכות וממילא על אודות העולם.
הספר בנוי משלושה חלקים. בחלקו הראשון מוצעים מספר עקרונות המשותפים לעולם החומר ולעולם הרוח, שעל בסיסם מוצע בחלקו השני 'מודל לארגון מידע מכוון משמעות' המסביר את אופן התארגנותן של מערכות ותהליכי השתנותן. לפי מודל זה, להתארגנות המידע יש תבנית יסודית בת שלוש רמות, פועלים בה ארבעה כוחות, מתקיימים בה תהליכים של בחירה ומתרחשת בה שוב ושוב 'פעימת מידע' המשנה את המערכת המאורגנת עקב שינוי המידע שהגיע אליה. היישומים התיאורטיים והמעשיים של מודל זה מובאים בחלקו השלישי של הספר.
מעטים הם הספרים הבין-תחומים שאינם מתנהלים בשבילים המוכרים של שום תחום מסוים, אלא סוללים את דרכם המקורים והמוצלחת מאבנים המובאות מתחומים אחדים.
אחד התחומים שברקע הספר הזה הוא הפילוסופיה. מן הפילוסופיה של אריסטו לקוח האתגר המרהיב של העבודה: להציג מערכת מושגים ועקרונות שתהיה חובקת כל.
מן הפילוסופיה של שפינוזה לקוחה האפשרות העמוקה לראות בעולם החומר ובעולם הרוח היבטים שונים
של דבר אחד
פרופ' אסא כשר
“I'm a review. Click to edit me and add text that says something nice about you and your work. Share a bit of critical acclaim and spur some excitement for your latest project.”
"הספרים "נפלאות התפתחות הילד" מהווה נדבך חשוב בספרות העברית בתחום התפתחות הילד. פרסום זה כתוב בשיטה מדעית, אך בשפה השווה לכל נפש ומתאימה הן לצוותי חינוך ובריאות והן לציבור הרחב של הורים לילדים בגיל הרך, אשר יוכלו להסתייע בו לשיפור הבנתם של נפש הילד הרך וצרכיו, והתמודדות טובה יותר עם האתגר הגדול של להיות הורים".
פרופ' יונה אמיתי,
לשעבר יו"ר חיפ"א – החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה
מעטים הם הספרים הבין-תחומים שאינם מתנהלים בשבילים המוכרים של שום תחום מסוים, אלא סוללים את דרכם המקורים והמוצלחת מאבנים המובאות מתחומים אחדים.
פרופ' אסא כשר
פרופ' אסתר כהן
ביקורות על הספרים
מטרות הספר 'נפלאות התפתחות הילד –לגלות, להתפעם, להעשיר וליהנות'
-
לפתוח אשנב לעולמם המורכב, העשיר והמעניין של ילדים.
-
לאפשר לכל ילד לממש את יכולותיו השונות כי האדם מנצל רק חלק קטן מיכולותיו.
-
להציג כל אחד מ-46 הנושאים שבסדרה, תוך שילוב של היבטים תיאורטיים עם היבטים מעשיים הכוללים יכולות תצפית והתבוננות על האופן שבו הנושא מתבטא, יחד עם הצעות להפעלות מקדמות. בתוך כל נושא ההפעלות והתצפיות מוצגות כחלק מרצפים התפתחותיים, כך שניתן לקדם כל ילד על פי קצב אישי מותאם לו ולאפשר לו לצבור הצלחות.
-
ההפעלות המקדמות מתבססות על אביזרים הקיימים בכל בית ומאפשרים להיות כלי להפעלת כל בני המשפחה.
הספר "נפלאות התפתחות הילד" הוא מאגר עשיר ביותר ומאורגן היטב של ידע חשוב עבור כל הורה וישמש גם אנשי מקצוע העוסקים בילדים מינקות ועד גיל טרום בית הספר. קשה מאוד, במיוחד לקורא הישראלי, למצוא מאגר ידע רחב כזה, שהוא מוסמך ומבוסס מקצועית, ובו זמנית קריא ומובן. שני כרכי הספר הם משאב שאליו יחזרו ההורים שוב ושוב במהלך ההתפתחות של ילדם, כשהם רוכשים בכל פעם יותר הערכה לתגליות ולהבנות שירכשו באמצעותו על ילדם ועל עצמם.
פרופ' אסתר כהן
האוניברסיטה העברית ירושלים (אמריטה),
מומחית ומדריכה בפסיכולוגיה קלינית, התפתחותית וטיפול משפחתי
סדרת הספרים "נפלאות התפתחות הילד" מהווה נדבך חשוב בספרות העברית בתחום התפתחות הילד. פרסום זה כתוב בשיטה מדעית, אך בשפה השווה לכל נפש ומתאימה הן לצוותי חינוך ובריאות והן לציבור הרחב של הורים לילדים בגיל הרך, אשר יוכלו להסתייע בו לשיפור הבנתם של נפש הילד הרך וצרכיו, והתמודדות טובה יותר עם האתגר הגדול של להיות הורים
פרופ' יונה אמיתי
המחלקה לניהול, אוניברסיטת בר-אילן
לשעבר יו"ר חיפ"א -החברה הישראלית
לרפואת ילדים בקהילה
